חרדליםחל"כ מסוג זה, הנחשבים לקטלניים פחות מן הזרחנים האורגניים, משתייכים לקבוצת חומרי הכווייה (Vesicants) הפוגעים בעיקר בעור, במערכת הנשימה ובעיניים. החרדלים הם נוזלים שומניים שצבעם חום. הם אינם מסיסים במים ויכולים לחדור בלא קושי דרך חומרים בלתי הומוגניים, ובכללם סוגי בגדים רבים. שני סוגים עיקריים של חרדלים ישנם: חרדל גופריתי (שלו ריח של חרדל או של שום) וחרדל חנקני (שלו ריח של דגים). מנגנון הפגיעההחרדלים פוגעים בעיקר במנגנון חלוקת התאים, ולפיכך פגיעתם ניכרת בעיקר ברקמות של תאים המתחלקים במהירות, כגון רקמות העור, תאי ציפוי בעיניים, תאי ציפוי בריריות דרכי הנשימה ובמערכת העיכול ותאים בלשד העצם. פגיעת החרדלים מאופיינת בתקופת חביון, כלומר פרק זמן החולף מרגע החשיפה לחומר ועד שמופיעים סימני ההרעלה. תקופת החביון נעה בין חצי שעה לשעות מספר (עד 24 שעות), והיא תלויה בצורת החשיפה (שאיפה, מגע בעור וכו'), בכמות הרעל שנספג ובאיבר שנפגע. עם זאת, רוב החרדל חודר דרך העור כ- 20-30 דקות לאחר החשיפה אליו, ולפיכך חשוב להרחיקו מהעור כבר בדקות הראשונות לחשיפה. סימנים ואבחוןפגיעה בעיניים מופיעה לאחר תקופת חביון של 30 דקות עד 6 שעות מהחשיפה. הסימנים הראשונים הניכרים בנפגע הם צריבה, גירוי ודמיעה. אחר כך מופיעים גם טשטוש ראייה, פוטופוביה (פחד מאור), כאב עז ונפיחות בעפעפיים. פגיעה בעור תתפתח 6-12 שעות לאחר החשיפה.תחילה מופיעים סימני גרד ועקצוץ, צריבה ואזורי אודם המקבילים לכווייה מדרגה ראשונה. לאחר 12-48 שעות מתפתחות בעור הפגוע שלפוחיות כואבות מאוד, ובהן נוזל צהבהב. הן מתפוצצות לאחר ימים מספר ומשאירות אזורים פגועים המקבילים לכווייה מדרגה שנייה. אפשר שיופיעו גם כיבים נמקיים החודרים את כל שכבות העור (בדומה לכווייה מדרגה שלישית). הכוויות החמורות יותר יופיעו במקומות שתנאי הלחות והחום בהם גבוהים, נמו בבתי השחי ובמפשעות ובאזורים שהעור מתחכך בבגדים (מותניים, עכוזים וכו'). הכוויות עלולות להזדהם ולהותיר צלקות. סימנים לפגיעה בדרכי האוויר ובריאות יופיעו 12-24 שעות לאחר החשיפה. הנפגע ישתעל, ושיעולו ילך ויחמיר מתוך פליטת ליחה מרובה, כאב גרון, צרידות וקוצר נשימה הולך ומתגבר. פגיעה בריאות עלולה להתפתח לאחר שבוע לדלקת ריאות, ולעתים רחוקות אף יפתח הנפגע כשל נשימתי ויזדקק להנשמה. פגיעה במערכת העיכול תתבטא בשלשול דמי, בהקאות ובכאבים עוויתיים. נפגעי חרדל חשופים לזיהומים משניים בעקבות הפגיעה הראשונית ודיכוי לשד העצם. זיהומים אלו עשויים להופיע בעיניים, במערכת הנשימה או בעור. שיעור התמותה מפגיעת חרדל הוא נמוך, כ- 4%-5% (נפגעים איראנים במלחמת איראן-עיראק), וסיבתו זיהומים קשים של מערכת הנשימה. טיהור וטיפולכיוון שהרעל חודר דרך עור חשוף, חשוב מאוד לדאוג למיגון מקדים ולטיהור מיידי. אין תרופות המנטרלות את הרעל, ולפיכך הטיפול הטוב ביותר פשוט מונע את התפתחות ההרעלה. יש להפשיט את הנפגע ולטהר אותו באבקת פולר מוקדם ככל האפשר לאחר חשיפה. אין לטהר את העיניים באבקה בשום אופן. יש לשטוף אותן בתמיסת הרטמן או בתמיסת סליין, ואם אין - במי ברז. השטיפה יעילה ככל שהיא נעשית סמוך יותר לזמן החשיפה עצמה. טיפול בעיניים: טיפות אטרופין 1%, שתי טיפות בכל עין ארבע פעמים ביום. טיפול בעור: בכוויות רגילות מדרגה ראשונה - טיפול מקומי בקירור, הרגעת כאבים והקלת הגרד. בכוויות מדרגה שנייה - חבישה רופפת עם משחת סינטומיצין 3%. לאחר מכן שטיפות עם פולידין וחבישה עם סביעור. טיפול במערכת הנשימה: טיפול בשיעול על פי הצורך - טבליות קודאין 20 מ"ג, שתי טבליות ארבע פעמים ביום. טיפול במערכת העיכול: טבליות פאפברין לכאבי בטן עוויתיים. פרמין להקאות. |