מבוא
מימי קדם ועד ימינו אלה הצליח האדם להמציא ולייצר כלי נשק קטלניים מהר יותר משהצליחה הרפואה להדביר מחלות ולטפל בפציעות. אמצעים בלתי שגרתיים ללחימה באויב כבר ידועים מימי קדם: הרעלת בארות מים וגרימת מחלות ומגפות. במלחמת העולם הראשונה השתמשו בגז כלור כדי לנטרל את יכולת הלחימה של החייל או את תפקודה של האוכלוסייה האזרחית בלי לפגוע בתשתית תעשייתית. בין שתי מלחמות העולם שוכללו אמצעי הלחימה הכימיים, הגזים הרעילים - וכולנו היינו עדים לאיום הממשי שבהם במלחמת המפרץ ולמוות שזרעו ברכבת התחתית בטוקיו. סכנת ההרעלה מחומרים מסוכנים קיימת גם בעתות שלום, באזורי תעשייה צפופים או בכבישים שנעות בהם משאיות ענקיות המובילות מטען רעיל. על כן יש לדעת מהן דרכי ההתגוננות מפני סכנות אלה: הידיעה היא האמצעי היעיל ביותר לטיפול בחומרי הלחימה הכימיים. בידינו הידע והציוד הדרושים להתגונן ביעילות, להגיש עזרה רפואית ברמה גבוהה ואף להציל את חייהם של נפגעים רבים. זכרו, אירוע שנחשפים בו לחומרים רעילים ומסוכנים עלול להיות קטלני גם למגיש העזרה, אם לא ינקוט אמצעי זהירות והתגוננות הכרחיים, בדיוק כפי שהוא עוטה כפפה לפני טיפול בנפגע מדמם וכפי שהוא מניח חיץ על פיו של נפגע הזקוק להנשמה. חומרי הלחימה הכימיים החשובים והנפוצים הם זרחנים אורגניים ("גז עצבים"), חרדל חנקני, ציאניד, פוסגן וקבוצת הגזים המדמיעים שהשפעתם קלה וחולפת. החומרים שונים זה מזה לחלוטין במנגנון הפגיעה, בדרגת הרעילות, בסימנים ובטיפול, אך לכולם כמה תכונות חשובות:
ההתגוננותא. מיגון נשימתימסכת המגן מפני אמצעי לחימה כימיים היא היסוד החשוב ביותר בהתגוננות מפני חל"כ. היא מסננת את האוויר ששואף הנפגע, וכך מונעת את חדירת החל"כ דרך מערכת הנשימה. זכרו, מסכת אב"כ שנחבשה כהלכה היא אמצעי מיגון מצוין מפני חל"כ, ואילו מסכה שנחבשה שלא כהלכה עלולה שלא להגן על החובש אותה!
ב. מיגון עוריאמצעים מסוג זה מצויים בידי צה"ל בלבד.
בגד מיגון פחמי: חליפה מלאה של בגדי מגן מחומר פחמי, נוחה יחסית לשימוש ומקנה הגנה יעילה מפני חל"כ. כוללת גם כפפות מגן ייעודיות ומגפיים. בגד מגן חד-פעמי: חליפת מגן מפלסטיק (אשר מק הגנה יעילה), ומעליה בגדי בד שיש להרטיב לעתים תכופות כדי שלא יצברו חום. כוללת גם כפפות מגן ייעודיות ומגפיים. ג. טיהורטיהור יסודי של העור המזוהם בחל"כ הוא אמצעי יעיל ביותר למניעת פגיעה. הצורך בטיהור והיקפו נקבעים על פי סוג החל"כ ועל פי מידת החשיפה אליו. מכל מקום לאחר חשיפה לחל"כ יש לבצע את הפעולות הבאות:
את אבקת פולר יש לפזר בשכבה עבה ואחידה על עור הגוף, ובייחוד לשים לב לאזורי קפלים בעור: למרפקים, לבתי השחי ולמפשעה. האבקה אינה מנטרלת את החל"כ אלא סופחת אותו, ולכן יש לסלקה במהירות באמצעות פדים. את הפעולה כולה יש לעשות באופן יסודי ומלא, ולא לפסוח על שום שטח של העור. אין לטהר עיניים ופצעים פתוחים באבקה, אלא לשטוף אותם בתמיסה סטרילית כמו סליין או הרטמן, ואם אין - במים. לאחר חשיפה לזרחנים אורגניים ולחרדל יש גם לרחוץ את הגוף במים ובסבון, ופעולה זו נעשית בדרך כלל במסגרת רפואית מתקדמת יותר, לאחר שהנפגע מקבל עזרה ראשונה. את בגדיו של הנפגע יש להסיר בזהירות רבה, כדי שלא לחשוף אותו - או את החובש - לחל"כ. |