הרעלות מבעלי חיים

מנגנון הפגיעה


רעל יכול להיות כל נוזל, גז או מוצק הגורם נזק, מחלה או מוות. תרופות אינן רעל, אלא אם כן נוטלים מהן מנות גדולות מדי בבת אחת. גם האלכוהול, המשקה המשמח לבב אנוש, אינו רעיל אלא אם כן מגזימים בשתייתו - ואז הוא עלול להביא לידי אובדן הכרה ואף לידי מוות.

יש שההרעלה מכוונת (כמו במקרה המצער של שלגייה או בספריה של אגתה כריסטי), אך ברוב המקרים מדובר בתאונה או בניסיון התאבדות. הרעל עלול לחדור אל הגוף דרך הפה (בשתייה או באכילה), דרך העור (חומרי ריסוס, בעיקר חומרים זרחנים אורגניים כמו פרתיון, וכן רעלים של בעלי חיים עוקצים או נושכים, החודרים דרך העור היישר אל זרם הדם), דרך ספיגה ברירית האף (כמו קוקאין), דרך מערכת הנשימה (שאיפה של גזי הפליטה של מנוע מכונית או של גזים רעילים אחרים) ובהזרקת תרופות או סמים לווריד או לשריר.

הטיפול בהרעלה

בחולה מורעל יש לטפל לפי כללי ה-ABC: אם הוא אינו נושם משום שדרכי האוויר שלו חסומות, פתחו אותן. אם גם כעת הוא אינו נושם, הנשימו אותו מפה למסכה או בעזרת מפוח הנשמה ידני. אם אין אתם חשים בדופק החולה, החלו בעיסוי לב.

אחר כך יש לסלק את הרעל: להרחיק את החולה מאדי הרעל, לשטוף את עורו ואת ריריותיו במים או לרוקן את קיבתו ולגרום לו להקיא. הפעולות האחרונות עלולות לסכן את החולה, ולפיכך ייעשו אך ורק בפיקוח רופא בבית החולים. זכרו, מסוכן מאוד לעורר הקאהבמחוסר הכרה, שכן הוא עלול להיחנק ולמות. שימו לב והקפידו שלא להיפגע בעצמכם בהרעלה, בין שמדובר בשאיפה של גזים רעילים, ובין שמדובר בנגיעה בעור או בבגדים נגועים - ואף ברעל עצמו.

בבית החולים יטפלו בנפגע על פי סימני הפגיעה, ואולם כאן חשוב מאוד גם לזהות את הרעל. הרופאים מסתייעים במרכזי מידע לרעלים, האוגרים את כל הידיעות שהצטברו על רעלים למיניהם: תיאורי מקרים, סיכום ניסיונות טיפול, דיווח על תוצאות מחקרים שנעשו בחיות מעבדה ובבני אדם, השפעותיהם של רעלים על מערכות הגוף, שמות התרופות המנטרלות את הרעלים והטיפול המומלץ בהרעלה של חומר מסוים. בארץ ישנם מרכזי מידע ממוחשבים לרעלים, וכן מרכז מידע לרעלים הפועל 24 שעות ביממה מבית החולים רמב"ם שבחיפה (טלפון 8529205-04).

לפיכך חשוב מאוד שהחובשים יפקחו עיניים וישימו לב לפרטים שנשארו בזירת האירוע. יש להתבונן היטב בחדר ובסידורו הפנימי: האם יש תנור בחדר? האם נודף בחדר גם ריח חריף של גז בישול? מתאבדים נוטים לנקוט כמה וכמה שיטות כדי לוודא שיצליחו במעשם. כמו הבלש החוקר שבספרי הבלשים, יש לבחון את תנוחת החולה ואת הפריטים שלידו. למשל, בקבוק פתוח הנמצא ליד מיטת החולה, ובו נוזל המדיף ריח לא מוכר, יעורר חשד להרעלה. גם אם על הבקבוק אין פרטים מזהים, יש בו כדי לעזור לאנשי מרכז ההרעלות, שכן הם יכולים לזהות את קבוצת החומרים שהרעל שייך אליה. יש לקחת את האריזות הנמצאות בסביבת המורעל אל בית החולים, ולהיזהר שלא לגעת בהן.

נוסף על כך חשוב לברר את לוח הזמנים: יש לשאול את הסובבים אם נשמעו לאחרונה קולות מהחדר, מתי לאחרונה נראה המורעל בהכרה, מתי לאחרונה נראה וכו'. הרופא בבית החולים יקבע את מהלך הטיפול לפי הזמן שחלף מאז תחילת ההרעלה. אם זה עתה בלע נער צעיר 25 גלולות אקמול, הן עדיין בקיבתו. שטיפת קיבה או גירוי פשוט להקאה יביאו לידי פליטת הגלולות - וההרעלה תהיה כלא היתה. ואולם אם לפני 48 שעות נטלה נערה גלולות הרגעה רבות שאינן מזיקות במיוחד והיא עתה ישנה עמוקות, אין טעם בשטיפת קיבה (והתהליך אף מסוכן), ויש לטפל בה טיפול תומך עד שתועבר להמשך טיפול בבית החולים.

יש לרשום את שמו ולתעד אפוא את כל הממצאים שבסביבת המורעל גם אם אין יודעים את משמעותם; ייתכן שכל פרט יהיה חשוב.

אחת ההרעלות השכיחות בילדים נגרמת משתייה של נוזלי ניקוי וחיטוי. בכל מקרה של שתיית חומר רעל חריף, יש להעביר את הנפגע אל בית החולים ועמו את מקור הרעל. בשום פנים ואופן אין לתת חומר "נוגד" - אין להשקות לא בחלב ולא במיץ לימון. גרימת הקאה גם היא מסוכנת ביותר.

יש לשים לב לדרכי האוויר ולקצב הנשימה. אם החומר פוגע ישירות בגרון, תתפתח במהרה תגובה דלקתית והגרון יתנפח עד מאוד ואף ייחסם כליל. זה אחד ממצבי החירום שהחולה נתון בהם בהכרה מלאה. ריאותיו אינן פגועות, אלא שחסימה בדרכי האוויר מונעת אותו מלנשום. במקרה שכזה יש לפתוח בדחיפות את החסימה, אבל רק רופא רשאי לחתוך לשם כך את גרונו של הנפגע (קוניוטומיה).

בשעת הפינוי אל בית החולים דווחו שגרונו של החולה חסום: הוא איננו יכול לנשום בעצמו, ואי אפשר להנשים אותו. מערכת החירום של בית החולים תיערך מיד, ורופא כירורג ימתין בפתח חדר המיון כדי לחסוך זמן יקר.

סיכום הטיפול בהרעלה

  • פתחו את דרכי האויר של הנפגע והזרימו לו חמצן בריכוז גבוה.

  • החייאה בסיסית: הנשימו ועסו את הנפגע לפי כללי ההחייאה.

  • הרחיקו את מקור הרעל.

  • העביר את הנפגע מייד אל בית החולים ודווחו על מצבו.

  • הגנו על עצמכם מפני הרעל.

  • אספו פרטים המרמזים על הרעל ועל אופן ההרעלה.


תוכן עניינים