לידה
בתום ארבעים שבועות הריון יוצא העובר לאוויר העולם בתהליך הנמשך לעתים שעות רבות, בעיקר אם מדובר בלידה ראשונה. בלידות חוזרות משך הלידה קצר יותר בדרך כלל, ואם היולדת מזעיקה עזרה רק ברגע האחרון, יש שהלידה מתרחשת שלא בין כותלי בית החולים.
|
|
הלידה היא אמנם תהליך טבעי, אך עדיף שתתרחש בבית החולים: העזרה הרפואית הניתנת בבתי החולים הביאה לידי ירידה בתחלואה ובתמותה של תינוקות ושל אימהות והצילה חיים רבים במצבי חירום. עתידו של הרך הנולד תלוי במידה רבה במה שמתרחש בשעת הלידה: אם לא יקבל די חמצן במהלכה, יסבול מוחו בדיוק כמו מוח המבוגר, והנזק שייגרם לו יונצח למשך כל חייו. אם ייווצר לחץ על עצבי היד במהלכה, יסבול כל חייו מחולשת שרירים ואף משיתוק ביד הזאת.
סימנים המבשרים לידה יכולים להופיע כשבועיים לפניה: היולדת חשה מעין הקלה, העובר עוזב את מרומי הבטן ומתחיל לרדת ולהידחק אל החלק התחתון של הבטן, אל האגן. עכשיו ראשו של העובר נכנס לאגן ולוחץ על שלפוחית השתן (היולדת מרגישה צורך "לרוץ" לשירותים להטיל שתן לעתים תכופות). פקק הריר שחסם את צוואר הרחם במשך כל ההריון יכול אף הוא לנשור כשבועיים לפני הלידה (מן הנרתיק מופרשת הפרשה רירית חומה-אדומה), ולעתים גם מתחילים להופיע צירים מסודרים. כיוון שפקק הריר יכול לנשור גם במהלך הלידה עצמה, יש להפנות את האישה לרופא מיילד כדי לוודא את מצבה לאשורו.
במהלך הלידה, לעתים כסימן מוקדם ראשון פוקעים הקרומים העוטים את העובר, ומי השפיר פורצים דרך הנרתיק החוצה ("ירידת מים"). למי השפיר ריח כשל זרע הגבר וצבעם צלול. אם הצבע אדום-דמי או חום-ירקרק, יש לדווח על כך מיד לרופא.
לפני הלידה עצמה ממש האישה מרגישה צורך עז ביותר לרוקן את מעיה, שכן הכאב שהיה מרוכז עד עתה בגב בעליון עובר לאזור הנמוך של האגן.
לשלושה שלבים מחלקים את הלידה: בשלב הראשון צוואר הרחם מתקצר ונפתח (זו פעולתם של צירי הלידה הסדירים). בשלב השני העובר מגיח לאוויר העולם. והשלב השלישי נמשך מרגע שהעובר נולד ועד שהרחם מתרוקן מן השליה.
השלב הראשון
הרחם מתכווץ במעין גלים העולים בעוצמתם ובמשכם עם התקדמות התהליך. בין הצירים חלה הרפיה קצרה. בזמן הציר עצמו אפשר לחוש ברחם הנוקשה דרך קיר הבטן - ואחר כך חלה הרפיה. ציר "יעיל" נמשך כדקה. חשוב מאוד למדוד את רווח הזמן שבין הצירים ולחוש את עוצמתם, שכן ככל שמתקרבים לסיום השלב הראשון, הצירים הולכים ותוכפים ועוצמתם גוברת. המדידה עוזרת לאמוד אם נשאר זמן להעביר את היולדת אל בית החולים, או שמא עדיף להישאר במקום שנמצאים בו. אם הרחם אינו מתרפה בין ציר לציר ונשאר נוקשה זמן ממושך, מדובר במצב חירום ויש להעביר את היולדת במהירות לבית החולים הקרוב (וכמובן לדווח).
כאמור, התכווצויות הרחם מביאות לידי פתיחה הדרגתית של צוואר הרחם ומכינות אותו לקראת מעבר העובר הגדול (עובר שהתפתח טוב עשוי לשקול בשלב זה כשלושה ק"ג ואף יותר מזה). קוטר צוואר הרחם הפתוח במלואו - כעשרה ס"מ (צא וחשוב - בתחילת הלידה הפתח סגור). ההתכווצויות בשלב הזה גורמות כאבים קשים, מלווים בהרגשת לחץ על פי הטבעת והם לעתים בלתי נסבלים, וזו סיבה נוספת להחיש את היולדת לבית החולים אם יש די זמן.
אם עד כה לא ירדו המים, זה הזמן. שק מי השפיר פוקע, וכמות לא-מבוטלת שלנוזל עשויה לצאת דרך הנרתיק. הצירים נעשים תכופים יותר ויותר וחזקים יותר ויותר, והיולדת מתחילה בשלב הבא.
השלב השני
צוואר הרחם פתוח. הצירים עולים בעוצמתם, והם מופיעים עתה כל 2-3 דקות. גם בלא כל התערבות יצא ראש העובר תחילה ואחר כך צווארו. עתה מגיע תורם של שאר האיברים - והנה יצא העובר לאוויר העולם. הוא מוזר במקצת: עורו כחלחל ולעתים הוא מכוסה בשכבה לבנה (Vernix) ופניו מקומטים (נו, הוא עבר זה עתה בתעלה צרה ביותר...). הוא עשוי לבכות, ובשלב זה הוא עדיין קשור בחבל הטבור אל השליה הנמצאת עדיין בתוך הרחם. מקבל הלידה יקשור את חבל הטבור וינתק אותו (בקרבה לבית חולים ניתן לדחות פעולות אלה). השלב השני הסתיים. בלידה ראשונה הוא עשוי להימשך כשעה ויותר, ואילו בלידות חוזרות הוא קצר יותר.
השלב השלישי
עתה נמצא היילוד בזרועות האם או בידיו של המיילד. הרחם ממשיך להתכווץ, והשליה נפרדת ותיפלט בשלמותה דרך הנרתיק החוצה. התהליך הזה מלווה בדמם ניכר של עד 500 מ"ל של דם, ואורך בדרך כלל זמן קצר אך יכול להימשך עד שעה. הרחם ממשיך להתכווץ, וכלי הדם שבתוכו נסגרים עד שהדמם נחלש. תם תהליך הלידה.
חובש או נהג אמבולנס הנקרא ליולדת חייב לקבוע תחילה אם אפשר להעבירה אל בית החולים (אי אפשר ליילד בזמן נסיעה!). לפיכך עליכם לשאול את היולדת כמה שאלות, ועל פי התשובות לאמוד את הזמן שנשאר עד הלידה, כלומר עד תחילת השלב השני. תחילה בררו אם מדובר בלידה ראשונה. כאמור, לידה ראשונה עשויה להיות ממושכת יותר, ואילו לידות חוזרות - ובעיקר השלב השני שלהן - קצרות יותר. מדדו את תכיפות הצירים ואת עוצמתם. אם עוברות יותר מחמש דקות בין ציר לציר, פירוש הדבר כי סביר להניח כי יש שהות מספקת להעברה בנסיעה רגילה לבית החולים.
שאלו את היולדת אם פקע שק מי השפיר. אם היתה ירידת מים, בדקו אם חבל הטבור משתלשל מהנרתיק. אם אכן כן, דווחו לבית החולים והגיעו לחדר הלידה במהירות רבה. חבל הטבור עלול להילחץ בין ראש העובר ובין דופן הנרתיק, והעובר עלול למות מחוסר אספקת חמצן.
שאלו את היולדת היכן ממוקדים הכאבים. בשלב הראשון ניכרים כאבים קשים בעיקר בגב וסביב הטבור, ואילו לאחר פתיחה מלאה יורגש לחץ חזק על פי הטבעת, והיולדת תרגיש צורך עז לפעולת מעיים. בשלב זה אף ייתכן שראש העובר יתחיל לבצבץ מפתח הנרתיק.
אם נוכחתם לדעת כי אין די זמן להעביר את היולדת אל בית החולים, קבלו את הלידה. חובש מד"א מוסמך לקבל לידה, ובכל מקרה אחר יש לנהוג לפי המקובל בארגון שאתם משתייכים אליו.
קבלת לידה
ההכנות כמו בסרטי הבוקרים: רחצו את ידיכם היטב. לבשו כפפות. עם זה, אין כל צורך לא להרתיח מים ולא להכין בקבוקי ויסקי. הבעל או קרוב משפחה אהוב אחר יכולים להשתתף ולהיות לעזר רב. חשוב מאוד שיעודדו את היולדת וישוחחו אתה, היות שמעמדת המיילד קשה לעשות זאת.
היולדת שוכבת על גבה וברכיה כפופות. אם יש די זמן, רצוי להחדיר צנתר לווריד ולערות נוזלים באיטיות. הצנתר ישמש אחר כך בבית החולים, או שישמש אתכם אם היולדת תדמם קשות.
התבוננו ושימו לב אם ראש העובר הוא החלק המקדים - מצב זה נקרא מצג ראש. אם החלק המקדים הוא העכוז, מסוכן ליילד בבית או באמבולנס. דווחו בדחיפות לבית החולים שאתם מגיעים לחדר הלידה עם יולדת בלידה פעילה במצג עכוז.
אם הראש הוא החלק המקדים, תוכלו לעזור ולסייע ללידה התקינה. עם כל ציר בקשו מהיולדת לאמץ את שריריה, ללחוץ ולעזור לדחוף את העובר החוצה. ובין ציר אחד למשנהו פקדו על היולדת לנוח ולנשום נשימות עמוקות ואיטיות ועודדו אותה.
ראש היילוד יסתובב ויצא לאטו מן הנרתיק. אחזו בו בשתי הידיים, כדי שלא ייפלט החוצה בבת אחת, ואל תמשכו אותו. תמכו בראש עד שיצא כל גופו של היילוד. לעתים חבל הטבור כרוך סביב צווארו, ויש לשחררו כדי שלא יפריע לנשימה. בידכם אוצר יקר, נהגו בעדינות.
הניחו את הרך הנולד על גבו וקשרו את חבל הטבור במרחק של כ-20 ס"מ מבטנו באמצעות מהדק מיוחד (או בכל אמצעי קשירה אחר שברשותכם). עתה חסמו אותו בעוד מקום, במרחק של 5 ס"מ לכיוון השליה, וגזרו אותו במספריים בין שני הקשרים. בדקו אם אכן יש בו שלושה כלי דם, ואם חסר כלי אחד דווחו על כך לבית החולים. מזל טוב. התינוק נולד ונושם בעצמו.
"עירום כביום היוולדו" אומר הביטוי, אלא שייתכן שהיילוד העירום יהיה מכוסה במעטה הלבן המזכיר גבינה לבנה (Vernix), וגופו יהיה רטוב ממי השפיר. המסכן עבר מסביבה חמה ביותר ברחמה של האם לעולם הקר שאנו חיים בו, ולכן יבשו את עורו, נגבו אותו היטב במגבת וכסו אותו למען ייחם. לאחר כדקה יתחיל התינוק הבריא לבכות, ואם לא יעשה זאת - אפשר לגרותו לבכי בעיסוי קל של רגליו (לא להכות, זה רק בסרטים!). אם לא יתחיל לנשום בעצמו, התחילו בהחייאת יילודים.
רגע, עדיין לא הסתיים תהליך הלידה, השליה צריכה לצאת. זה השלב האחרון של הלידה, והוא נמשך עד כשעה. היולדת עדיין עשויה לדמם פתאום. אם חלה הלידה באמבולנס או בבית, יש לשמור את השליה ולהעבירה לבית החולים, כדי שהרופא יוכל לבדוק אם אכן יצאה בשלמותה.
בכל מצב בו היולדת מדממת דמם ניכר לפני הלידה יש להגיע בדחיפות לבית החולים. ייתכן מצב בו השליה מכסה את צוואר הרחם או שהיא נפרדה מהרחם - אלה הם מצבי חירום בהם נאלץ לעתים הרופא לבצע ניתוח קיסרי דחוף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
