קיבוע שברים


מטרת קיבוע שבר היא למנוע תזוזה של קצות העצם השבורה ובכך להקטין את הכאב ואת הפגיעה בכלל ולמנוע סיבוכים העלולים להיווצר ביצירת לחץ על כלי דם.

בדרך כלל פצוע בהכרה עם שבר ימנע בעצמו תנועת האזור הפגוע. האמצעי הטוב ביותר העומד לרשות החובש/מגיש עזרה ראשונה לקבע שברים הוא משולש הבד הנמצא בערכות העזרה הראשונה.


שבר באמה, תת בריח, כתף, שכמות, כף יד, זרוע.

מתלה פרוש ובנוסף עניבה רחבה המתחילה מהמרפק נקשרת אחרי ליפוף מסביב לגוף על הצד הבריא מלפנים.
על היד הפגועה להיות בזוית ישרה.



מרפק

החובש יקבע את היד בהתאם לתנוחת היד שנמצאה.המטרה - הצמדת היד לגוף ומניעת תזוזה של הפרק במרפק.



נקע - שבר בקרסול

בפגיעה באזור הקרסול יש לחשוש לקיום שבר במקום.הדרך הפשוטה ביותר לקבע את אזור הקרסול הוא בעזרת משולש בד שיונח בטכניקה של קיבוע נקע בקרסול. יש לזכור שהקיבוע נעשה על הנעל עצמה וזאת בכדי לתת אפשרות לנפגע להמשיך וללכת עד למקום בו יוכל לקבל טיפול מלא.

יחד עם זאת חשוב לפנות את הנפגע למתקן רפואי בו תשלל אפשרות של שבר במקום.


קיבוע נקע בקרסול

עניבת המשולש מועברת מכף הרגל לאחור, מוצלבת ועושה הצלבה נוספת קדימה.כל שרך נכנס מתחת לרצועה שנוצרה מהחלק הפנימי שלה - השרכים נמתחים ונקשרים מלפנים.


קיבוע שבר בקרסול

שמיכה בצורת מעוין נמצאת מתחת לרגל ועוטפת אותה. שמיניתעל הרגל + שמיכה.שמינית נוספת (העשויה מ-2 משולשים) סביב שתי הרגליים + קיבוע ברכיים.



שוק

שמיכה בצורת ספר תורה סביב לרגל, עניבה רחבה מעל מקום השבר ואחת מתחת למקום השבר. בנוסף שמינית וקיבוע ברכיים. כל הקיבועים על שתי הרגליים. (הרגל הבריאה משמשת כסד).



ירך

מביאים את הרגל הבריאה אל הרגל הפגועה. מבצעים שמינית בקרסוליים ועניבה רחבה על הברכיים. יש לרפד בין הקרסוליים והברכיים.




עזרים לקיבוע השדרה:
צווארון פילדלפיה -
שמיכה מגולגלת, מקבע קרטון, משולשים, רצועות
וכמובן לוח גב.

שבר בעמוד שדרה

כל נפגע בו יש חשש, אפילו קל ביותר, לפגיעה בעמוד השדרה- מתייחסים אליו במלוא הרצינות והעברתו מתבצעת כאשר הוא מושכב בזהירות על גבי לוח גב ומקובע אליו, ועל צווארו קיבוע מתאים.

קיימות שתי שיטות לקיבוע ללוח גב:

  1. קיבוע נפגע על לוח גב ארוך.

  2. קיבוע נפגע יושב בעזרת לוח גב קצר.

טכניקת הקיבוע

מטפל אחד, הבכיר בצוות, יכרע בהמשך ראשו של הנפגע ויניח ידיו בין שני צידי הראש תוך ביצוע מתיחת הראש וכל זאת בקו ישר עם הצוואר. מטפל שני יקבע את רגלי הנפגע בקיבוע שמינית בקרסוליים ועניבה רחבה בברכיים. (קיבוע זה יקל על העמסת הנפגע כמקשה אחת על הלוח.)

העמסת הנפגע

בשיטה זו נניח את לוח הגב בצידו של הנפגע. כאשר קצה הלוח מקביל לקו מותני גוף הפצוע. שלושת המטפלים יעמדו מצידו הנגדי של הלוח, בעוד הרביעי תומך בראשו של הנפגע. שלושת המטפלים כורעים לצידו של הנפגע, מטים את גופו אליהם כמקשה אחת. יש להקפיד במיוחד על הטיה מתואמת של הראש והצוואר יחד עם כל הגוף.


הנפגע מוטה לצד ומוחזק על ידי המטפלים. אחד מהם מחליק את לוח הגב אל מתחת הנפגע לכל האורך, וברגע זה הצוות המחזיק בחולה מוריד אותו בזהירות (בזהירות רבה!!) אל לוח הגב שמתחתיו. הנפגע שוכב על הלוח, ויש הכרח לבצע קיבוע של הראש, זאת בעזרת שמיכה ומשולשי בד (המכונים בעגת החובשים "ספר תורה" בשל הגלגול האופייני של השמיכה). ניתן כמובן בעת הצורך להשתמש באמצעים אחרים העומדים לרשותנו לקיבוע הראש.

חלק בלתי נפרד מתהליך הקיבוע וההובלה על גבי לוח גב הוא הקשירה של הנפגע אל הלוח, כך שלא יישמט ממנו בעת ההעברה.

אין להעביר נפגע על גבי לוח גב ללא קשירתו אל הלוח למניעת נפילה, הדבר מתבצע בעזרת רצועות ייעודיות.



קיבוע בסד תומס


קיבוע שבר בירח בסד תומס

קיבוע בסד תומס זו פעולה מצילת חיים. עם המצאת הסד על ידי תומס, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הסתבר כי פעולת קיבוע פשוטה זו מצילה חיים בשל הקטנת הדמם ומניעת נזק נוסף. חובה היא לבצע הנחת סד תומס בכל מקרה של חשד לשבר בירך או בשוק. (ויתור על קיבוע רק כאשר נשקפת סכנת חיים למטפל, בלילה, תחת אש אויב וכו'.)


יתרונות השימוש בסד תומס הם ייצוב הגף הפגועה, מתיחת הגף במטרה להרחיק את שני חלקי העצם השבורה זו מזו למנוע שפשוף קצוות השבר ולמנוע כאב. הסד מורכב ממסגרת ברזל שאליה מחוברת הרגל הפגועה על ידי סדרה של טבעות מתכת מרופדות ורצועות.

הסד יונח רק על ידי רופא או מטפלים שהוסמכו לכך.

אין למתוח את הסד במקרה של חשד לשבר בברך.

טכניקת הקיבוע

בקיבוע משתתפים שלושה אנשים - אחראי (רופא) ושני עוזריו. בשלב ראשון יש לקבע את הקרסול; מבוצע על ידי אחד העוזרים. עוזר אחד תומך בשתי ידיו מתחת לעצם השבורה כשהוא עומד לצידו הבריא של הפצוע.העוזר השני עומד למרגלותיו ואוחז בידו האחת בעקב הפצוע ובשנייה בגב רגלו ומותח את הרגל קלות. האחראי מודד את הסד על הרגל הבריאה לאומדן האורך הרצוי.האחראי מכניס את הסד אל מתחת לרגל. את הרגל מקבעים לסד על ידי משולשים או סרטי הצמדה מסוג וולקרו או כל התקן חכם אחר. העוזרים מכינים את הסד למתיחה המבוצעת על ידי רופא (פרמדיק) בלבד וזאת על ידי סיבוב.


תוכן עניינים