חבישות מטרות חבישה: כיסוי הפצע. הפעלת לחץ לעצירת דימום. ספיגת דימום. האמצעים העומדים לרשות החובש/מגיש עזרה ראשונה: תחבושת אישית קטנה. תחבושת אישית בינונית. תחבושת אישית גדולה. משולשי בד. אגד גלילי ופדי גזה. חבישה באזורי גוף שונים התחבושת תיפתח ותונח על הפצע בצורה נקייה כאשר כל זוג שרכים ילופף בקצה התחבושת, כך שלא יופעל לחץ ישיר על הפצע עצמו, אך תיווצר סגירה שתמנע חדירת זיהום מצידי התחבושת לפצע. לפני פינוי הנפגע יש להצמיד את הגף הפגועה לגוף הנפגע בעזרת משולש. פציעה באזור כף היד החבישה נעשית בדומה לחבישת איבר גלילי. את השרכים יש להעביר משני צידי האגודל. פציעה באזור המרפק עקרון החבישה זהה לחבישת האיבר הגלילי, אך כל צמד שרכים בסיבוב עובר לצד אחר של התחבושת. כל ההצלבות נעשות בקו הקיפול הפנימי של המרפק. פציעה באזור הכתף זוג השונים הקרובים לצוואר נקשרים על בית החזה הרחוק מלפנים. זוג השרכים השני מוצלבים בבית השחי הקרוב ונקשרים על בית החזה הרחוק, מלפנים. פציעה באזור בית השחי זוג השרכים מופרדים. הקרובים לחזה, נקשרים על בית החזה הרחוק מלפנים. זוג השרכים הקרובים לזרוע, מוצלבים על הכתף הפגועה ונקשרים על בית החזה הרחוק מלפנים. פציעה במפשעה משתמשים בתחבושת בטן גדולה ולה שני זוגות שרכים. זוג השרכים הרחוקים ממרכז הגוף יופרדו וייקשרו כמו בחבישת איבר גלילי.זוג השרכים הקרובים למרכז הגוף יוצלבו מאחורי הגב וייקשרו בצורה שתקבעהיטב את התחבושות. פצע בלחי, באוזן, בקודקוד התחבושת תונח על הפצע. זוג שרכים יועבר מתחת לסנטר ויוצלב מעל האוזן עם זוג השרכים השני בזווית ישרה לשרכים העוברים במצח, ובעורף ונקשריםמעל האוזן השנייה. אין לבצע את הקשר של החבישה על הפצע עצמו. פצע בסנטר זוג השרכים העליונים מוצלב בעורף ומלופף על התחבושת ונקשר בעורף. זוג השרכים התחתון נקשר על הקודקוד. שני זוגות השרכים נקשרים ביניהם באזור העורף. עצירת שטפי דם ניתן לעצור שטף דם חיצוני על-ידי הפעלת לחץ ישיר על מקום הדמם. הלחץ ייעשה על ידי לחיצה באצבע, באגרוף קפוץ ועל ידי הפעלת משקל הגוף של המטפל על המקום. אין להסס מלהפעיל לחץ. זו היא פעולה מצילת חיים. ניתן ללחוץ ידנית תוך נסיעה ברכב, תוך העברה באלונקה ובכל מצב כמעט. אין להרפות מהלחץ בשום אופן! לחץ ישיר עם הגיעך לפצוע שותת הדם פעולתך המיידית לאחר בדיקת נתיב אוויר ונשימה תהיה לחיצה ישירה על הפצע המדמם. זו פעולה ראשונית וחשובה שנועדה לעצור את הדמום ולמנוע הידרדרות מהירה של מצב הנפגע. חבישת לחץ שטף דם מהיד או מהרגל ניתן לעצור על ידי הנחת תחבושת לוחצת, דהיינו הידוק כדבעי של התחבושת מעל הפצע. מנגנון קרישת הדם יעשה את שאר הפעולה ויקטין את שטף הדם.התחבושת מונחת על מקום שטף הדם ומבצעים קשירה הדוקה על ידי הצלבת השרכים. במידת האפשר ניתן להשתמש במשולש או ברצועת בד אחרת, המהודקת גם היא על גבי התחבושת כך שיווצר לחץ ישיר במרכז התחבושת על מקום הדמם. השימוש בחוסם עורקים ניתן לעצור שטף דם באיברים גליליים גם בעזרת חוסם עורקים. לאמצעי זה חסרונות רבים ולכן שיטה זו תופעל רק בלית ברירה או באחד מן המצבים הבאים: תנאי סביבה קשים (לילה, ארוע רב נפגעים - אר"נ או תחת אש אויב). לאחר שבוצעו טכניקות עצירה אחרות שלא השיגו את המטרה. תחילה הנחת החוסם בצורת L ליפוף החוסם סביב הגף כשהשרכים אחד על השני תוך מתיחה חזקה וקשירת שני קצוות החוסם. דגשים להנחת חוסם עורקים: יש להניח את החוסם כ-5 ס"מ מעל מקום שטף הדם. יש לרשום את שעת הנחת החוסם במקום בולט על גוף הנפגע. אין להניח חוסם עורקים על בגדים. לאחר הנחת חוסם עורקים אין להסירו בשטח. דמם מהאף על החובש להושיב את הנפגע כשראשו כלפי מטה תוך הפעלת לחץ על מפגש עצם סחוס, באף.דימום שלא נעצר - יש להפנות את החולה למתקן רפואי קרוב. חבישת כוויות כיום האמצעי הפשוט והיעיל ביותר לטיפול בכווייה זו חבישה סטרילית או נקייה בעזרת בד סופג (למניעת הידבקות), או אמצעים כמותחבושת מטאלין הנמצאת בערכות העזרה הראשונה. מטרתה לכסות את אזור הכוויה בצורה סטרילית ונקייה, ועקב המבנה המיוחד שלה תמנע הידבקות אזור הכווייה. הטיפול בכווייה בחומרים כימיים יש להסיר בזהירות מרבית בגדים הספוגים בחומר כימי, יש לשטוף את מקום הפגיעה במים זורמים בכמות גדולה. את האזורים יש לחבוש באופן שתואר בפרק חבישה במטאלין. בכווייה בעיניים יש לשטוף את העיניים במים זורמים. שים לב: השימוש בתחבושת מטאלין מתבצע כאשר החלק הכסוף הוא אשר מונח על איזור הכוויה, ואילו החלק הירוק כלפי מעלה.לפני החבישה יש להוריד חלקי בגדים מהאזור, אך בשום אופן אין לעקור חלקי בגד שנדבקו לרקמה. תוכן עניינים