ציוד עזרה ראשונה בהעדר רופא, או כאשר השואל "מתבייש" לבוא עם בעיה קטנה לרופא, הוא פונה לחובש - בין שמדובר במסגרת צבאית קטנה ובין שמדובר במרפאות גדולות. החובש אינו נדרש לתת תרופה ולפתור כל בעיה, אלא לעשות "מיון רפואי" ולהחליט אם להפנות לרופא אם לאו, אם לשלוח את המתלונן אל בית החולים באמבולנס או שמא אפשר להמתין עד מחר. כל אלה החלטות נכבדות מאוד, והעיקרון המנחה אותן הוא העיקרון העומד בבסיס תורת הרפואה: אל תזיקו! אם אינכם בטוחים בדבר-מה - שאלו, התייעצו, הפנו לרופא. בעיות "קטנות" - כמו כאבי אוזניים, עיניים ושיניים או דמם מהאף - עלולות להיות בעיות חמורות. כאן תמצאו הנחיות כלליות להתמודדות אתן. החובש הוא הסמכות הרפואית העליונה בעיקר אם נמצאים הרחק מבית החולים, בטיול בפאתי הנגב או אפילו בשיט חופים, ולכן פונים אליו בשאלות ובבעיות שאמנם אינן מסכנות חיים, אך גורמות טרדה לא מבוטלת. חובש מתלווה כיום לטיולים של בתי ספר, לסיורי החברה להגנת הטבע ולכל קבוצה המטיילת הרחק ממקום יישוב. איזה ציוד של עזרה ראשונה להכין לטיול? איזה ציוד כדאי לרכוש לבית, למפעל קטן או למכונית? גם על שאלות אלה נענה בפרק הזה. על פי עקרונות העזרה הראשונה שלמדנו עד כה, די לחובש במסכת הנשמה ובנתיב אוויר פלסטי לשם הצלת חיים מיידית. נוסף על כך כדאי שיצטייד במספריים, בכפפות ובפנס או במקלון-אור כימי (סטיק לייט). וזה הכול? הרי את כל הציוד הזה אפשר לשאת בתוך תיק קטן. ומה על כל התחבושות, חוסמי העורקים, הסדים לקיבוע, סיכות הביטחון ולוחצי הלשון? מה יהא עליהם? ובכן הללו הם בגדר עזרה שנייה ולא ראשונה, וגם אם חשוב להצטייד בהם - בדיוק כפי שמצטיידים במים ובמזון - הרי שלהצלת חיים מיידית בשדה לא נחוצים אלא הידע הרפואי שלמדנו, הכלים שהזכרנו קודם לכן, ואמצעי קשר. בלא אמצעי קשר קשה ביותר להזעיק עזרה. הציוד המועט הזה נישא תמיד על גבו או על מותניו של החובש, וזה הציוד הבסיסי שראוי להחזיק בכל מכונית ובכל בית. נתבונן רגע ברשימת הפריטים שנשאו רופאי ארגון ההגנה וקציני הרפואה בתקופה הראשונית של צה"ל בתיק העזרה הראשונה שלהם: שמן דגים, סיכות ביטחון, אלכוהול (לחיטוי פצעים) ומכשירים למיניהם - ייתכן כי הפריטים החשובים ביותר שבהם היו דווקא הפנקס והעיפרון לשם רישום. שימו לב, ברשימת הציוד ההיא לא נכללו לא נוזלים לעירוי, ולא כל שכן נקז לבית החזה. גם היום יש הנוטלים ציוד מיותר "ליתר ביטחון". ציוד העזרה הרפואית יוכן לפי מספר המשתתפים בטיול או במשימה הצבאית, לפי גילם ולפי המסלול שהם עומדים לעבור בו. למשל, לקבוצה של ארבעה לוחמי קומנדו מעולים, היוצאים למשימה צבאית בת עשרה ימים בעורף האויב, לא נדרש אלא הציוד הבסיסי שכל לוחם נושא עמו, וכל פריט מכביד אחר מיותר - למעט טבליות יעילות לשיכוך כאבים, חוסם עורקים וסד מתנפח לקיבוע. לעומת זה, החובש המלווה 72 ילדי בית ספר בטיול ליקב בזכרון יעקב (היציאה בשעה 08:30 מחיפה) יישא עמו מסכות כיס להנשמה המותאמות לילדים, נתיב אוויר פלסטי בגודל המתאים וצווארון פילדלפיה קטן (וכמובן אמצעי קשר להתקשרות מהירה) - שהרי מסלול הטיול אינו מרוחק ממקום יישוב ומבית חולים, ורובו ככולו עובר במקומות שאין בהם סכנה. לטיולים שיעדם הוא אזור בלתי מיושב בנגב או בסיני, ומספר המשתתפים בהם רב, יש להוסיף פריטי ציוד לפי גיל המשתתפים ולפי מצבם הגופני. רשימת ציוד הכרחי במסע מרוחק ממקום יישוב (אם אין רופא מלווה, אי אפשר לתת את התרופות הרשומות להלן) מסכת כיס להנשמה חוסם עורקים כפפות חד-פעמיות סטיק-לייט נתיב אוויר פלסטי (מספר 2 ומספר 3) חבילה של עשרה פדים 4*4 סטריליים טבליות של אקמול ושל פרמין משאף ונטולין אמפולה אדרנלין (ומזרק) טבלית ניטרוגליצרין להנחה מתחת ללשון (לכאב של התקף לב) גלוקוז 50% (למצבי חירום בחולי סוכרת) תחבושות רגילות (גלילים), גליל אגד מידבק, מספריים חמישה מזרקים של 5 מ"ל (לכל מזרק שתי מחטים) וחומר חיטוי (ספוגיות אלכוהול 70%) שתי ערכות עירוי (ובהן מערכת להזלפת נוזלים ושקית תמיסת הרטמן של 1 ליטר) מכשיר שאיבה ידני קטן מקומות עבודה רבים מצוידים בארון עזרה ראשונה, אבל פשפוש מהיר בו מגלה כמה אגדים מידבקים, בקבוק יוד ואולי תחבושת. מקומות עבודה מסודרים מכינים ערכות ייעודיות המותאמות לצרכים המיוחדיםשלהם, כגון חשיפה של העובדים לרעלים, אפשרות לפגיעה בעין וכו'. כאמור, אין ארון (או תרמיל) עזרה ראשונה סטנדרטי. ציוד ההחייאה הבסיסי והציוד לסעד חיים בסיסי הם היסוד לכל ערכה, וציוד אחר מתוסף לפי הצרכים. תוכן עניינים