אסתמה (קצרת)
מהי אסתמה ?
אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי האוויר המאופיינת
בתגובתיות יתר של דרכי האוויר לגירויים שונים. בחולי אסתמה דרכי האוויר בריאה
מוצרות לסירוגין, והדבר גורם להופעת תסמינים של קוצר נשימה, צפצופים, מועקה בחזה
ושיעול.
מה גורם לאסתמה ?
הסמפונות והברונכיוליות הן הצינורות המובילים אוויר אל
הריאות ומחוצה להן. בחולי אסתמה,
רגישים דרכי האוויר יתר על המידה ונוטים להגיב בדלקת ובהיצרות המקשים על הנשימה.
גורמים רבים - כולל שאיפת אלרגנים, מאמץ גופני, זיהום אוויר וחשיפה לעשן סיגריות
וחומרים אחרים עלולים לגרום להתקף או להחמירו. בשנים האחרונות חלה התפתחות רבה בהבנת
התהליכים הגורמים לאסתמה. חשיפה לאלרגן שנשאף, כמו אבקנים, פרוות כלבים או חתולים
או קרדית אבק הבית, גורמת לדלקת אלרגית. במרבית החולים יש סיפור משפחתי של אסתמה
או אלרגיה, ואין ספק כי לגורמים תורשתיים יש תפקיד חשוב בגרימת המחלה. בדרך כלל מופיעה
אסתמה לראשונה כאשר מתרחשת אסתמה בגיל הילדות, אך לעתים יכולה אסתמה להתרחש
לראשונה בגיל מבוגר. בגיל הינקות מכנים לעתים את המחלה ברונכיט ספסטית (spastic bronchitis).
אספירין ותרופות דמויות אספירין (נוגדי דלקת לא
סטרואידליים) עלולים לגרום לאסתמה, במיוחד באנשים בעלי פוליפים באף. אנשים הסובלים
מאסתמה ומפוליפים צריכים להיוועץ ברופא לפני שהם משתמשים בתרופות אלו.
מה התסמינים והסמנים של אסתמה?
אסתמה מאופיינת בהתקפים של קוצר נשימה המלווה בשיעול,
מועקה בחזה וצפצופים בריאות. לא בכל חולה יופיעו כל התסמינים ולעתים מהווה שיעול
טורדני התסמין הבלעדי של המחלה. בחלק מהחולים יש כיח שיכול להראות מוגלתי. במקרים
חמורים במיוחד יכול להתרחש התקף חמור (status asthmaticus)
המאופיין בהתקף קשה של צפצופים וקוצר נשימה שאינו מוקל באמצעות התרופות המיועדות
להקלה על התקף. החולה עלול להיות קצר נשימה כל כך שאינו יכול לדבר. לעתים, עם
החמרת ההתקף דווקא פוחתים הצפצופים בגלל שדרכי האוויר כבר חסומות כמעט לחלוטין.
החולה עלול לחוש תשישות גופנית וחוסר חמצן. התקף חמור וממושך כזה עלול להיות קטלני
ויש לפנות את החולה מיד לחדר מיון.
מילון:
אסתמה (גנחת, קצרת)- הפרעה נשימתית המאופיינת בעוויתות בדרכי הנשימה, המלוות
לעיתים קרובות בצפצופים ובשיעול. ההתקפים מופיעים על-פי רוב עקב חשיפה לגירויים
שונים, כמו חומרים אלרגנים, מאמץ, זיהומים או חוויה רגשית. אנשים הסובלים מאסתמה
סובלים לעיתים גם מביטויים אחרים של רגישות יתר, כמו אקזמה, וקדחת השחת. הטיפולים
כוללים מרחיבי סמפונות במשאף, נוגדי דלקת וקורטיקוסטרואידים.
דלקת סמפונות- דלקת בסמפונות, שהם דרכי הנשימה המחברים את קנה הנשימה עם
הריאות. המחלה מתבטאת בשיעול, ייצור ליחה, ולעיתים צפצופים וקוצר נשימה. בדלקת כרונית
של הסמפונות החולה משתעל ופולט כמויות גדולות של ליחה. זו אינה מחלה דלקתית
במקורה, אך
זיהום חד יכול לגרום להחמרתה. המחלה קשורה בעישון, זיהום
אוויר ונפחת.
מרחיב סמפונות (ברונכודילטור)- תרופה הגורמת להרחבת דרכי הנשימה ועל-ידי כך לשיפור
הנשימה; זאת על-ידי הרפיית השריר החלק של הסמפונות. תרופות סימפתומימטיות המגרות
קולטני בטא, כגון אפדרין, הן מרחיבי סמפונות טובים, ומשתמשים בהן להקלה של אסתמה
ודלקת כרונית של הסמפונות (ברונכיטיס). בדרך-כלל נלקחות תרופות אלה בשאיפה והן
מספקות הקלה מהירה; במינונים גבוהים הן עלולות לגרות את הלב.
סמפון (ברונכוס)- כל אחד מדרכי הנשימה שבאים אחרי קנה הנשימה, והמכיל סחוס ובלוטות ריר. קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות ראשיים, אשר ממשיכים להתפצל ויוצרים את עץ הסמפונות. ראה גם